דלקת עורקי הרקה
פרופ' יאיר מולד מסביר על דלקת עורקי הרקה בתכנית "בוקר בריאות"
לחצו על הסרטון להתחלת צפייה
מאת ד"ר שי קיויתי, ריאומטולוג בכיר ביחידה לריאומטולוגיה במרכז רפואי שיבא.
דלקת עורקי הרקה, או דלקת תאי-ענק של עורקים (Giant cell arteritis Temporal arteritis) היא מחלה דלקתית של עורקים בגודל בינוני עד גדול, הפוגעת באנשים בני 50 ומעלה ומערבת בעיקר את העורקים המספקים דם לראש, העורק הרקה (עורק טמפורלי). בקרב בני 50 ומעלה, שכיחות המחלה נאמדת כ- 1% בקרב נשים ו- 0.5% בקרב גברים.
דלקת עורקי הרקה מתבטאת לרב בהופעת חדה של כאב ראש בעל עוצמה חזקה במיוחד בצדעי הראש (הרקות) ומכאן שמה דלקת טמפורלית. בד"כ, כאב הראש מלווה רגישות באזור הרקות ו/או הקרקפת, ולעתים מלווה כאב הלסת, במיוחד בעת לעיסה או דיבור, ובמחצית מהאנשים הלוקים בה נוסף כאב ונוקשות של שרירי חגורת הכתפיים והאגן (פולימיאלגיה ריאומטיקה Polymyalgia rheumatic) . אחד הסיבוכים העיקריים של דלקת עורקי הרקות היא פגיעה באספקת הדם לעצב הראיה, המתבטאת בהופעה של כפל ראיה או טשטוש ראיה. סיבוך זה עלול להוביל לעיוורון חד עיני פתאומי.
חלק ניכר מהחולים יתלוננו בעת מופע המחלה על תסמינים כלליים, כגון חולשה כללית, חום, עייפות, וירידה במשקל.
בנוסף למעורבות עורקי הראש, עלולה להיגרם דלקת בדופן אבי העורקים (אאורטה) ו/או העורקים הראשיים המסתעפים מאבי העורקים. ההשלכות של מעורבות כלי הדם הגדולים הן האפשרות שברבבות השנים ללא טיפול, עלולה להיווצר: מפרצת, קרע בדופן העורק, היצרות חלל העורק עד כדי חסימתו.
בדיקות המעבדה האופייניות למחלה זו הן מדדי דלקת מוגברים (שקיעת דם מוחשת מעל 50 מ"מ/שעה ולרב מעל 100 מ"מ/שעה ו- CRP
מוגבר).
החשד לדלקת עורקי הרקות (GCA) מתעורר באשה או גבר בני 50 ומעלה המתלוננים על אחד מהתסמינים שפורטו לעיל, בליווי ממצא בבדיקת דם המצביע על שקיעת דם (ESR) מוחשת. אין בדיקת דם אבחנתית למחלה זו, ועל כן דרוש סף חשד נמוך מצד הרופא המטפל ששומע מצד מטופל תסמינים העשויים להתאים לדלקת עורקי הרקות.
הטיפול בדלקת עורקי הרקות (GCA)
יש צורך בטיפול מהיר בכדי למנוע את העיוורון שיכול להיווצר עקב חסימת כלי הדם המספק את העין. הטיפול המהיר והיעיל ביותר הוא ע"י סטרואידים במינון גבוה, ולאחריו הורדה אטית במינון על פני חודשים. לאחרונה, אושרה ע"י ה- FDA התרופה אקטמרה כטיפול ביולוגי ראשון למחלה. הוספת התרופה אקטמרה לטיפול בפרדניזון הביאה להפחתה משמעותית של המינון המצטבר של סטרואידים וגמילה של פרדניזון בחלק משמעותי של המטופלים כעבור 6 חדשים מתחילת הטיפול.