מאת ד"ר שי קיויתי, ריאומטולוג בכיר ביחידה לריאומטולוגיה במרכז רפואי שיבא.

​

מחלת הבכצ'ט Bechet's disease, היא מחלה אוטואימונית הגורמת בעיקר לכיבים בעור וכן מערבת את הכלי דם (קרי "וסקוליטיס"). המחלה מופיעה בעיקר באנשים שמוצאם מן המזה"ת או המזרח הרחוק, בפרט באלו ממוצא טורקי. קרוב ל- 80% מהחולים נושאים את הגן HLAB5. המאפיין העיקרי של המחלה הם כיבים כואבים בפה ("אפטות"). הכיבים הם בגודל של מילימטרים בודדים ועד סנטימטרים אחדים, ונעלמים בדרך כלל ללא טיפול לאחר שבוע-שבועיים.

 

חולי בכצ'ט סובלים לרוב מעוד שתיים מארבע התופעות הבאות:

1. כיבים דומים לכיבים בפה, המופיעים באברי המין, לרוב מערבים את שק האשכים בגברים ואת הווולוה בנשים.

2. אחד ממספר תופעות עוריות הבאים: אריתמה נודוזום ( הופעה של דלקת כואבת, נודולרית, בדרך כלל בעור שמעל השוק הקדמי), אקנה, נגעים פפולרים-שלפוחיתיים-פוסטולרית, ועוד.

3. נוכחות תופעת פטרגיה, המתבטאת בתגובה עורית מוגזמת לפציעה בעור.

4. דלקת בעין הנקראת אובאיטיס. הדלקת יכולה להתבטא באודם, כאב, או הפרעה בראיה, בעין אחת או בשניהם. ללא טיפול הדלקת יכולה לגרום לעיוורון.

 

במקרים נוספים ישנה מעורבות ישירה של כלי הדם הורידיים או העורקים, היכולה לגרום לדלקת, להיווצרות קריש, להרחבה ("אנוירויזמה"), להצרות כלי הדם או לדימום ממנו. בנוסף מחלת הבכצ'ט יכולה לגרום לכאבים ונפיחות במפרקים, קרי דלקת מפרקים. ל-10% מחולי בכצ'ט יש מעורבות של מערכת העצבים המרכזית, היכולה להתבטא בכאבי ראש קשים, נימולים, שיתוקים באיברים שונים בגוף.

 

הטיפול בבכצ'ט הוא ע"י תרופה בשם כולכיצין. תרופה זו מועילה בעיקר לכיבים, ולמעורבות העורית והמפרקית. במקרים שהכולכיצין איננו יעיל יש להוסיף טיפול נוסף כגון סטרואידים ( לתקופות קצרות ) ו/או תרופה מדכאת-חיסון בשם אימוראן. במידה ויש מעורבות של העינים, התרופה ציקלוספורין יעילה, ובמקרים של מעורבות מוחית יש צורך בתרופות חזקות כגון ציקלופוספמיד. במקרים של מחלה עינית עמידה לטיפול שצוין או מחלת בכצ'ט קשה, לאחרונה חולים נהנים מטיפול ביולוגי נוגד TNF (Anti-Tumor necrosis factor ).

​