מחלת הפולימיאלגיה ראומטיקה

מאת ד"ר שי קיויתי, ריאומטולוג בכיר ביחידה לריאומטולוגיה במרכז רפואי שיבא.

פולימיאלגיה ראומטיקה polymyalgia rheumatica , היא מחלה אוטואימונית יחסית שכיחה התוקפת נשים וגברים בעיקר בגילאי 70-80, אך יתכנו גם מקרים מעל גיל 50. הביטויים של המחלה הם כאבים המערבים את חגורת הכתפיים, הצוואר, וחגורת הירכיים, מלווים בעייפות, וקישיון שרירי הגוף (בעיקר בבוקר).

 

חלק מהחולים עשויים לחוות תסמינים לא ספציפיים, כגון חולשה, עייפות, דכדוך, חוסר תאבון, ירידה במשקל ואף חום. כ-20-30% מהחולים יסבלו בנוסף גם מ-Giant cell arteritis (GCA) (ראה בנפרד). באופן טיפוסי, בנוסף לתסמינים שצוינו, תודגם בדיקת דם הנקראת "שקיעת דם" erythrocyte sedimentation rate) ESR) גבוהה מאוד,  סביב mm/hg100, אם כי לחלק מהחולים שקיעת הדם תהיה נמוכה יותר.

 

ממצאים מעבדתיים נוספים אופייניים לחולי פולימיאלגיה ראומטיקה הם C-reactive protein) CRP) מוגבר, ואנמיה. לעומת זאת בדיקות הדם המיוחדות למחלות אוטואימוניות אחרות כגון:  RF ,Ant- CCP, ANA , ANCA, יהיו לרוב תקינים. במחלת הפולימיאלגיה ראומטיקה, צילומי המפרקים הרגילים הם תקינים על פי רוב, אך בבדיקת US או MRI, מוגדמים שינויים דלקתיים קלים מסביב למפרקים והגידים הנקראים בורסיטיס ו-טנדיניטיס. על הראומטולוג במטפל בעיקר לשלול מצבים אחרים שגורמים לדלקת, לפני שהאבחנה של פולימיאלגיה ראומטיקה ניתנת. בנוסף יש צורך לשלול GCA, מחלה מסוכנת יותר המצריכה טיפול ומעקב אחר.

פולימיאלגיה ראומטיקה מאופיינת בתגובה טובה ומהירה למינונים נמוכים של סטרואידים. הטיפול הוא לרוב בפרדניזון במינון של 15-20 מ"ג ליממה למשך שנה-שנתיים. הרופא המטפל ישתדל לרוב למצוא את המינון הנמוך ביותר שניתן לקבל, שאינו מאפשר התלקחות מחודשת שלה. במקרים מסוימים, לאחר ניסיון להפסקת הטיפול בפרדניזון, המחלה חזרת, ויש צורך בטיפול תרופתי מדכא-חיסון נוסף, כגון מטוטרקסאט.